בלב עיר סואנת, בתוך הג'ונגל הבטון, טמון פארק קטן - מקדש של ירק בתוך הנוף העירוני. כאן, מתחת לצל העצים העתיקים, קבוצת חברים אוספת לפיקניק ביום בהיר ושמש.
כשהם מפרקים את הסלים שלהם ומפרשים את חגם, אחד מהם מושיט את התיק שלה ושולף ערימה של תיקים טוונים שאינם ארוגים לשימוש חוזר לשימוש חוזר. כל תיק מתגאה בעיצוב פשוט ועם זאת אלגנטי, העשוי מחומר עמיד PP שאינו ארוג שמרגיש רך למגע.
בחיוך היא מפיצה את תיקי התיקים בקרב חבריה, ומעודדת אותם להשתמש בהם לנשיאת חטיפים, שתייה וחיוני פיקניק אחרים. החברים מקבלים בשקיקה את התיקים, מתרשמים מהבנייה הקלה ועם זאת יציבה.
כשהם נהנים מהפיקניק שלהם, החברים מתפעלים מיופי הטבע סביבם. ציפורים מצייצות מעל תקורה, סנאים מתרוצצים בין העצים, ורוח עדינה מרשרשת את העלים. זו סצנה של שלווה ושלווה, הפוגה מבורכת מכאוס חיי העיר.
כאשר אחר הצהריים נמשך, החברים מסיימים את הארוחה ומתחילים לסדר. בעזרת תיקי התיקים הלא ארוגים, הם אוספים בקלות את חפציהם ואת שאריותיהם, ומבטיחים כי לא תישאר זבל. הם אסירי תודה על מרחבם וכוחם של התיקים, מה שהופך את ניקוי הבריזה.
עם סיום הפיקניק, החברים נפרדו מהפארק ועושים את דרכם הביתה, כל אחד עם תיק טוטו לא ארוג שהושל על כתפו. לאורך הדרך הם עוברים ברחובות סואנים ומדרכות צפופות, אך זיכרון אחר הצהריים השלווה שלהם בפארק נשאר איתם.
בבית, החברים מוצאים שימושים חדשים לתיקי התיקים שלהם - בין אם זה נושא מצרכים מהשוק, מעביר ספרים לספריה, או פשוט לאחסן סיכויים ומסתיים ברחבי הבית. הם מעריכים את הרבגוניות והידידותיות לסביבה של התיקים, בידיעה שהם תורמים תרומה קטנה אך משמעותית להגנה על כדור הארץ.
וכך, בהשראת הפיקניק שלהם בפארק, החברים ממשיכים להשתמש בשקיות התיקים הלא-ארוגות שלהם, ידידותיות לשימוש חוזר לשימוש חוזר בחיי היומיום שלהם, ומפיצים את המודעות לחשיבות הקיימות ומוקרים את היופי של הטבע לאן שהם הולכים.